פסק-דין בתיק ת"א 2241-02

ביום 12.5.99 תפסה משטרת ישראל 212 מכשירי וידאו גנובים במחסן במושבה כנרת. את מכשירי הוידיאו העבירה המשטרה לידי נציג חברת "אורשר מחסני ערובה בע"מ", ממנה נגנבו.

עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה כספית, במסגרתה עותרת התובעת, אשר לטענתה החזיקה במכשירים כדין, לחייב את הנתבעת לפצותה בסך 332,560 ש"ח בשל הנזק שנגרם לה בעקבות העברה זו.

לטענת התובעת, הנתבעת פעלה בניגוד להוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט- 1969 (להלן: הפסד"פ).

רקע כללי:

צד ג' 1 הינה חברה שבבעלותה מחסנים בנמל אשדוד, בהם אוחסנו, בין היתר, מכשירי וידאו אשר יובאו על ידי חברת סקאל. תכולת המחסנים בוטחה על ידי צד ג' 2.

במחסני צד ג' 1 התרחשו שני אירועי פריצה. הראשון, ביום 10.11.98, במהלכו נגנבה כמות גדולה של מכשירי וידאו מסוג "ג'י.וי.סי". השני, ביום 23.1.99, במהלכו נגנבה כמות גדולה של מכשירי וידאו מסוג "פיליפס" ו"שארפ".

כאמור, ביום 12.5.99 תפסה הנתבעת 212 מכשירי וידאו מסוג שארפ ופיליפס, אשר היו בחזקת התובעת ואוחסנו בביתו של מר אריה גדלוב (להלן: גדלוב) במושבה כנרת.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מקורם של המכשירים באירוע הפריצה השני וכן כי הם נתפסו בהתאם להוראות סעיף 32 לפסד"פ. במהלך התפיסה התלווה לשוטרים חוקר פרטי בשם מר אלון פלק (להלן: פלק), אשר עבד בחברת מוקד חקירות וחקר את אירועי הפריצה למחסני צד ג' 1.

המכשירים הועברו על ידי המשטרה לידי צדדי ג' 1 ו-2 בתיווכו של מר פלק.

לאחר שנתפסו המכשירים, הגיש בעלי התובעת מר ויקטור אלביליה (להלן: אלביליה), בקשה להחזרת תפוס, בה טען כי רכש את מכשירי הוידיאו בעד תמורה ובתום לב.

במסגרת תשובתה לבקשה, הודיעה הנתבעת כי אין לה התנגדות להשיב את התפוסים לרשות התובעת, למעט פריט אחד אשר יישאר בידיה לצרכי חקירה. צדדי ג' 1 ו-2 ביקשו להצטרף להליך והביעו את התנגדותם לבקשה, בשל אי התקיימותם של תנאי תקנת השוק.

בית המשפט קבע את הבקשה לדיון ליום 14.10.99, ואולם לאחר מכן בוטל הדיון בעקבות הודעתם של צדדי ג' 1 ו-2 לפיה מכשירי הוידיאו נמכרו.

כנגד אלביליה ואחרים (אוקנין יעקב, יוסי עיני ואברהם אברמוביץ') הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברחובות (ת.פ. 1718/04 ולהלן: התיק הפלילי).

בקצירת האומר ייאמר, כי לאלביליה ולאחרים יוחסו עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע (עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977), בגין קבלת מכשירי וידאו אשר מקורם בשתי הפריצות הנזכרות לעיל. במסגרת הכרעת הדין אשר ניתנה בעניינו ביום 6.12.06, זוכה אלביליה מן העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

אותם אחרים אשר הואשמו עימו הורשעו עוד קודם לכן (22.3.05) על פי הודאתם.

בטרם שאדרש לטענות הצדדים, אבהיר כי אוקנין יעקב מכונה מפעם לפעם בפי הצדדים ועקנין או וקנין יעקב ושמו מופיע פעם כך ופעם כך, הן בעדויות שנמסרו בבית המשפט והן בחקירות.

טענות התובעת:

ביום 26.1.99 רכשה התובעת, שהינה חברה העוסקת בשיווק מוצרי חשמל ביתיים, 548 מכשירי וידאו מסוג פיליפס ושארפ מעסק בשם סטריאו עיני מקניון קנדי סנטר ביבנה. תמורת המכשירים שילמה התובעת סך של 548,000 ש"ח וקיבלה אותם לידיה.

עותק צילומי של חשבונית מס אשר מספרה 1000, צורף לתביעה וסומן כנספח א' (להלן: החשבונית).